כנסיית הלחם והדגים בעין שבע

כנסיית הלחם והדגים

כנסיית הלחם והדגים (באנגלית: Church of the Multiplication) שוכנת בעין שבע שבצפון-מערבה של הכנרת. היא נבנתה במקום על מנת להנציח את נס הלחם והדגים, אשר לפי הברית החדשה נעשה על ידי ישו במקום, ובו הוא הזין חמשת אלפים איש בחמש כיכרות לחם ושני דגים בלבד.

הפוסט הזה הוא הרחבה למסלול “שביל ישו” – היכנסו כדי לקרוא על המסלול המלא והאתרים במהלכו.

עין שבע, המכונה גם טבח’ה (Tabgha) היא בקעה המשתרעת בצפון-מערב הכנרת, סמוך לכפר נחום. שמה העברי – “עין שבע” – ניתן לה על שם שבעת המעיינות שנבעו בה בעבר, אך כיום נובעים במקום חמישה בלבד. השם היווני, אשר ממנו התגלגל השם “טבח’ה”, נקרא כך מאותה הסיבה (Heptapegon שמשמעותו “שבעה מעיינות” הפך ל-Tabego ולבסוף Tabgha).

נס הלחם והדגים

נס הלחם והדגים הוא נס כפול המתואר בברית החדשה ובו הצליח ישו להזין אלפי אנשים במספר כיכרות לחם ומספר דגים.

הבשורה על פי יוחנן מדווחת שיש השתמש בחמש כיכרות לחם ושני דגים שסיפק ילד כדי להאכיל את ההמון. לפי הבשורה על פי מתי, כאשר ישו שמע שיוחנן המטביל נהרג, הוא נסוג בסירה על הכנרת לבדו למקום פרטי ומבודד (הבשורה על פי לוק מציינת שהמקום היה ליד בית סיידה). ההמונים עקבו אחרי ישו ברגל. כאשר הוא עגן את סירתו וראה קהל גדול במקום, הוא ריחם עליהם וריפא את חוליהם. כשהערב התקרב, באו אליו תלמידיו ואמרו לו: “זה מקום נידח, כבר מתחיל להיות מאוחר. שלח את ההמונים, שילכו לכפרים ויקנו לעצמם אוכל”.

ישו אמר שהם לא צריכים ללכת, ולכן התלמידים צריכים לתת להם משהו לאכול. הם אמרו שיש להם רק חמש כיכרות לחם ושני דגים, שישו ביקש שיביאו אליו. הוא הנחה את האנשים לשבת בקבוצות על הדשא – לפי הבשורה על פי מרקוס, בקבוצות של 50 או 100, ולפי הבשורה על פי לוקאס, הוראותיו של ישו היו להושיב את הקהל בקבוצות של 50, מה שמרמז שיש 100 קבוצות כאלה.

ישו לקח את חמש כיכרות הלחם ואת שני הדגים והרים את מבטו לשמים, הודה וחצה אותם. אחר כך הוא נתן אותם לתלמידים, והתלמידים נתנו אותם לקהל. כולם אכלו ושבעו, והתלמידים אספו שנים עשר סלים מלאים בשברי עצמות הדגים שנשארו.

ישו מאכיל את ההמונים לפי ציור של ברנרדו סטרוצי, תחילת המאה ה-17
ישו מאכיל את ההמונים לפי ציור של ברנרדו סטרוצי, תחילת המאה ה-17

כנסיית הלחם והדגים

במקום המיוחס להתרחשות הנס נבנתה בשנת 350 לערך כנסייה ביזנטית שהנציחה אותו, כאשר הסלע שיוחס לפי המסורת למקום עריכת הנס ניצב במרכזה ומשמש כמזבח. לכנסייה הזו היה מעבר בודד שהסתיים באפסיס, ומיקומה נקבע ככל הנראה לאור קרבתו לדרך הראשית.

בשנת 480, הכנסייה הורחבה וחולקה לשלושה מעברים בכיוון שונה. חלק מהסלע הועבר אל תחילת האפסיס של הכנסייה החדשה, ומשני צדדיו נבנו שני חדרים נוספים.

פסיפס גדול ומרשים שהשתמר באיכות טובה למדי מעטר את הבזיליקה, שגודלה כ-475 מ”ר. לפני המזבח עוצבו זוג דגים וביניהם סל ובו ארבעה ככרות לחם – איור שהפך לאחד מהסמלים הנפוצים של ארץ הקודש בעולם הנוצרי.

פסיפס הלחם והדגים, הסלע הקדוש והמזבח
פסיפס הלחם והדגים, הסלע הקדוש והמזבח

הכנסייה נחרבה בידי הסאסאנים (אימפריה קדומה, שקדמה לפרסים) בתחילת המאה השביעית. בשנת 1932 נחשפו שרידי הכנסיות העתיקות, ובמקום הוקם מבנה מגן זמני מעל הסלע הקדוש והפסיפסים הביזנטיים. ב-1982 נבנתה הכנסייה הנוכחית המשחזרת את תוואי הכנסייה העתיקה, למעט מספר תוספות. הבונים הקפידו על הבחנה ברורה בין שרידי הכנסייה העתיקה לזו המודרנית – חלקם התחתון של הקירות העשוי בזלת, שייך למבנה העתיק, בעוד שהתוספות המודרניות נעשו באבן ירושלמית בהירה. הפסיפסים המקוריים מהמאה החמישית עשויים מאבנים צבעוניות, והפסיפסים בשחור-לבן נוספו במאה ה-20.

תקרת הכנסייה עשויה מעץ, כפי שהיה נהוג באדריכלות הביזנטית, והיא מוארת על ידי שתי שורות של חלונות גבוהים, בקומה הנישאת על ידי שורת עמודים לבנים בעלי כותרות קורינתיות, וביניהם קשתות. הרצפה מכוסה בפסיפסים, ובמעבר השמאלי ישנם חלונות זכוכית על הרצפה שדרכם ניתן לראות את היסודות של אחד מקירות הכנסייה הראשונה ששכנה באתר. אבני הגיר הבהירות הובאו ממחצבה ליד טייבה, הלבנים האדומות מאיטליה ועץ הגג מגרמניה.

המזבח ניצב מעל הסלע שעליו, על-פי המסורת, נערך הנס, ומעל האחרון תולה נברשת מתכת גדולה. בכנסייה שתי איקונות בלבד. בשמאלית נראים המדונה והילד ובצידה האחורי דמותו של מרטיריוס, בונה הכנסייה השנייה באתר; ובימנית נראה ישו ובצידה האחורי נראה יוסף הקומס שתרם את הכספים להקמת הכנסייה הקדומה.

כנסיית הלחם והדגים
כנסיית הלחם והדגים

בקדמת הכנסייה שוחזר האטריום שהוביל אליה – חלל גדול ומרכזי עם חצר לא מקורה במרכזו, ובה ערוגת אבן עגולה שבה ניטע עץ זית. ליד הערוגה נחצבה בריכת דגים, שמימיה מגיעים ממזרקה בדמות שבעה דגים, סמל לשבעת המעיינות של עין שבע. מחוץ לכנסייה הוצב אגן טבילה בצורת צלב שהובא מכנסייה ליד חברון, והמתוארך למאה ה-5.

חצר הכניסה לכנסיית הלחם והדגים
חצר הכניסה לכנסיית הלחם והדגים

באתר הוקם גם מנזר בנדיקטי-גרמני, שבו חדרי אירוח לצליינים.

לקריאה נוספת

כנסייה נוספת בעין שבע היא כנסיית הבכורה של פטרוס או “כנסיית ההבטחה”. זוהי כנסייה פרנציסקנית, ולפי המסורת, במקום זה נגלה ישו לשליחים לאחר קומו מן המתים, סעד עימם, והעניק לפטרוס את הבכורה. שני האתרים נמצאים על קטע 4 של שביל ישו.

קיבלתם חשק לקצת לחם ודגים? הנה רשימה של חופי דיג בכנרת.