שביל ישראל קטע 18 הוא מסלול הליכה בנוף מישורי ובדיונות נמוכות, לאורך חופי הים התיכון.
נקודת מוצא:
החוף הירוק, מעט מצפון לשפך נהר פולג.
נקודת סיום:
גן הבנים, פינת הרחובות רוקח-אבן גבירול בתל אביב.
אורך המסלול:
כ-22 ק”מ.
תחבורה ציבורית:
לרמת פולג, הסמוכה לנקודת המוצא, מגיעים קווי האוטובוס 48 ו-601 מהתחנה המרכזית נתניה.
לגן הבנים, ליד נקודת הסיום, מגיע קו 26 מהתחנה המרכזית בת”א.
מים במהלך המסלול:
בחופי הרחצה לאורך המסלול.
נק’ הצטיידות במהלך המסלול:
בחופי הרחצה לאורך המסלול.
מלאכי שביל באזור:
מושב רשפון – עד 5 אנשים, לינה, מקלחת, ארוחות, אפשרות להקפצה מהשביל ואל השביל חזרה – בתיאום מראש.
נחשון רשף – 054-2440655
תל אביב (שיכון דן) – אפשרות לינה בחוץ, מקלחת, מים ועוד.
משפחת אורבך – 052-3737756, 054-4620216
רמת גן (קרוב לפארק הירקון) – מיטה / מקום לפרוש שק”ש, עד 3 אנשים. מקלחת, אינטרנט.
אלה – 058-6728168
הרצליה – עמית הר פז, שביליסט לשעבר. מרחק 15-5 דק’ מהשביל באוטובוס (סמוך לקניון שבעת הכוכבים ולרחוב הרב קוק) לינה, מקלחת, כביסה, מטבח. 5-1 מטיילים (ליחיד או זוג יש חדר נפרד לאורחים) נא לשלוח ווטסאפ- 054-4458833
שביל ישראל קטע 18 – תיאור המסלול
מנקודת הסיום של קטע 17 בחוף פולג נמשיך בצמוד לנחל פולג ונעבור מתחת לגשר של כביש החוף אל שמורת אודים . משם נמשיך דרומה במסלול המקביל לכביש החוף אל חורשת אקליפטוס וממנה מעט דרומה אל השער (המלאכותי) בנחל פולג – “השער הרומאי”. נחל פולג הוא הקטן בנחלי מישור החוף ולכן הוא לא פרץ בעצמו את הרכס, מה שדחף את הרומאים ליצור את הפרצה בכורכר בצורה מלאכותית על מנת לנקז את הביצה שהייתה קיימת במקום. מעקה ברזל מאפשר תצפית יפה על הנחל ואם יש מזל, גם על צבי מים קטנים הנחים בשמש.
נחזור אל הפתח המערבי של השער ונמשיך עם השביל דרומה על גבי הרכס. מהקצה הדרומי של האגם השביל יורד אל הכביש הפנימי הנוסע לחנייה. מכאן נמשיך בהליכה קצרה אל מתחם המסעדות ותחנת הדלק אלון שנמצאת בכניסה ליקום, נחצה את כביש החוף לצידו המערבי באמצעות גשר הולכי רגל ונמשיך לכיוון מערב.
לאחר כחצי ק”מ השביל פונה דרומה (במפות ישנות מופיע כסימון כחול) ומגיע לפינת ישיבה מוצלת ומטופחת. השביל עוקף ממערב את קיבוץ געש ואת השכונה החדשה שליד הקיבוץ, וממערב לה ישנה נקודת תצפית נחמדה לכיוון הים.
נמשיך עוד 100 מטר דרומה ונגיע למגרש חניה, מדרום לה נמצא שער הכניסה הצפוני לגן לאומי חוף השרון. השביל עצמו עובר בצד המזרחי של השמורה, אך במידה והזמן והכח מאפשרים, מומלץ מאוד לבצע סטיה של כחצי שעה ולפנות עם שביל מסומן (ומשולט) מערבה עד המצוק מעל הים. זהו אחד הקטעים היפים ביותר לאורך חופי הארץ, אבל יש לשים לב: המצוק גבוה ועשוי מכורכר ולכן וקיימת סכנת התמוטטות, אסור בתכלית האיסור לסטות מערבה מהשביל המסומן!
השביל המסומן אדום מגיע לקצה הדרומי של שביל המצוק, מתעקל מזרחה ואחרי 5 דקות פוגש בשער היציאה הדרומי את שביל ישראל. זו הנקודה אליה יגיע מי שבחר להמשיך בשביל ישראל עצמו ולא לבצע את העיקוף דרך המצוק.
מנקודה זו, נצא מהשער ונמשיך דרומה עד כביש הגישה לארסוף. את הישוב נעקוף ממזרח, אבל גם פה מומלץ להוסיף הליכה של 300 מטר ולסטות מערבה אחרי הישוב בשביל נח אל תצפיות יפות נוספות הצופות לים. מפה השביל ממשיך בין דיונות קטנות וצמחייה קייצית. כחצי ק”מ דרומית לארסוף יש “מסלול המראה” למצנחי רחיפה – במידה ואתם עוברים בנקודה זו בסוף שבוע צפויה לכם חגיגה צבעונית ומעניינת. מאזור משטח ההמראה נחזור מזרחה ונעבור ליד הישוב הקטן ארסוף קדם – יישוב מעניין שאינו מוכר כיישוב ואינו מופיע במפות, המקום המושלם למי שרוצה לגור “Off the Grid”. לידו, מומלץ לעבור ב-“פארק דינה” – פארק פיסול מיוחד בטבע.
נמשיך כ-1.5 ק”מ נוספים לכיוון דרום במקביל לגדר של מתחם תע”ש הישן עד שנגיע לכביש הגישה לגן לאומי אפולוניה. השביל עובר ליד הכניסה לגן הלאומי וממשיך דרומה למסגד סידנא עלי (“אדוננו עלי”), מסגד הנמצא על הצוק בחלק הצפוני של חוף הרצליה, סמוך לשכונת נוף ים, והיה המסגד של הכפר הערבי אל-חרם ששכן במקום עד מלחמת העצמאות. לפי המסורת הערבית עלי היה לוחם מוסלמי שנהרג בקרבות עם הצלבנים בסביבת אפולוניה בשנת 1250 לערך.
נמשיך עם השביל ונרד לחוף הים. מכאן השביל הולך לאורך חופי הרצליה, בהם ניתן למצוא מים, שירותים, בתי קפה ומסעדות. בסוף חוף אכדיה נצא מהחוף אל מתחם המרינה ומשם נמשיך כשני ק”מ דרומה עד חוף הצוק המוסדר לרחצה, מים, שירותים ועוד בתי קפה. שני ק”מ נוספים של הליכה על חוף חולי רחב יביאו אותנו עד לחוף תל ברוך המוסדר ומדרום לו – ממש לקראת שדה דב – נתחיל ללכת על הטיילת של ת”א. המדרכה מגיעה לגשר קטן ממערב לתחנת רידינג והופכת לדק עץ רחב הצופה לים ולשפך הירקון.
מדרום לתחנת הכח (הלא פעילה) של רידינג נמצא תל עתיקות קטנטן בשם תל כודאדי (כיום מקובל להניח כי מדובר במצודות מהמאה ה-8 לפנה”ס, אשר שימשו כשלוחה קדמית של הנמל), ולידו עמוד קטן- אנדרטה בריטית לזכר צליחת הירקון במלחמת העולם ה-1.
כאן שביל ישראל קטע 18 מסתיים, ליד הגשר העובר מעל הירקון ותחילתו של נמל ת”א על שלל בתי הקפה והמסעדות שבו. זוהי אחלה נקודה לעצור, לשתות קפה ולהיזכר בנופים המושלמים שראינו היום.
למי שמגיע לנקודה זו עם רכב – מגרש החניה הגדול של רידינג נמצא כ-300 מטרים מהגשר, יש להמשיך לאורך הכביש. מי שמחפש תחנת אוטובוס צריך להמשיך לאורך הירקון מעט מזרחה עד שדרות רוקח.
