ים אל ים: המדריך האולטימטיבי לטיול מים אל ים (כל מה שרציתם לדעת)

“ים אל ים” הוא מסלול הליכה פופולרי באורך של כ-70 ק”מ המחבר בין חוף אכזיב שמצפון לנהריה, ממשיך דרך נחל כזיב, עולה להר מירון ויורד ממנו דרך נחל עמוד עד הכנרת. מדובר על מסלול נפלא ומאתגר החוצה את פסגות הגליל ושופע בנחלים זורמים ומעיינות קרירים, והוא מושלם למי שמחפש מסלול צפוני של בין 3 ל-5 ימים.

קצת היסטוריה

המסלול מים אל ים זכה לפופולריות רבה במיוחד במהלך שנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 והיה באותה העת חלק מהפעילויות הקבועות בתנועות הנוער ובבתי הספר בישראל. בזמנו, המסלול היה קצת שונה – והחל מקבוץ אדמית שעל גבול הצפון, נע לאורך נחל בצת ומשם עבר לנחל כזיב והמשיך עד לחוף מלצ’ט שעל הכנרת – ונועד “לחשל” את החניכים הצעירים שנשאו את מרבית הציוד על גבם. בנוסף, כלל המסלול חציה של נחל עמוד עליון באמצעות גשר צינורות חסר מעקה, שכונה גם “גשר המוות”.

כיום המסלול טיפה שונה (ראו בהמשך), ובטוח יותר. בשנת 2007 הוכשר מסלול מסודר ואחיד לכל אורך המסלול על ידי עמותת ידידי גדוד החבלה של הצנחנים לזכר חבריהם שנפלו במלחמת לבנון השנייה. במסגרת הפרויקט הוכשר נתיב הליכה בין אבירים לגשר אלקוש, קטע הליכה שנערך עד אז לאורך הכביש.

לפני היציאה לים אל ים

לפני היציאה לשביל, יש לבצע הכנה מבחינת תכנון והיערכות.

תכנון המסלול

ראשית, מומלץ להגיע למסלול ים אל ים כאשר יש לכם תוכנית עקרונית המחלקת את השביל לקטעי הליכה יומיים (קרי, מאיפה אתם מתכננים להתחיל ולסיים בכל אחד מימי הטיול), נקודות חניית הלילה ומילוי המים. אל תדאגו, בעמוד הנוכחי אספנו עבורכם את כל המידע, ובהמשך נדבר באריכות על המסלול עצמו.

מטיילים רבים אוהבים להשתמש במפות טופוגרפיות או מדריכי טיולים לטובת תכנון הטיול. לטובת מסלול מים לים, ניתן להיעזר במקורות הבאים:

• מפת סימון שבילים 1:50,000 מס’ 2 (הגליל העליון) – ניתן לקנות דרך החברה להגנת הטבע או בחנויות טיולים.
• מדריך שבילים ארוכים בישראל – כולל מפות טופוגרפיות מלאות, יחד עם תיאורי דרך מפורטים ומידע רב על אתרים, היסטוריה, מורשת, גיאוגרפיה, גיאולוגיה ועולם החי לאורך המסלול. שווה למי שמחפש קצת מעבר (וגם זמין בהנחה מיוחדת בהזמנה דרכנו – בקישור).

המסלול מסומן כמעט לכל אורכו בסימון שבילים סטנדרטי והניווט בו אינו מסובך. יחד עם זאת, רצוי להצטייד במפת סימון שבילים או אפליקציית ניווט כלשהי.

בנוסף, מומלץ לבדוק את תחזית מזג האוויר לימי הטיול. זה לא רק משפיע על בחירת הציוד – בימים גשומים במיוחד ההליכה בנחלים עשויה להיות מסוכנת, ולינת שטח תהיה מאד לא נעימה.

ציוד

כשבאים לדבר על ציוד, חשוב לזכור – כל הציוד שתבחרו לקחת הולך לשבת אצלכם על הגב במשך כ-15 עד 20 ק”מ ביום. כך שאם יש דבר אחד שאנחנו יכולים להמליץ הוא זה – קחו את הזמן ונסו לצמצם את משקל התיק ככל האפשר ולקחת פריטים הכרחיים ורב תכליתיים בלבד.

מהניסיון שלנו, מטיילים נוטים לקחת תיק במשקל ממוצע של כ-15 ק”ג (ללא מים), אך כאמור מומלץ לקחת כמה שפחות.

יש לנו הרבה טיפים לתת לכם, אבל כבר כתבנו אותם בפוסט שמדבר על בחירת הציוד לשביל ישראל. במידה ואתם מתכננים לישון בשטח ולקחת את כל הציוד עמכם, ההיגיון הוא זהה. מנגד, שביל ישראל (במלואו) הוא מסלול של כ-40 יום, ושביל ים אל ים הוא לרוב מסלול של 4 ימים בלבד. זה אומר שאתם יכולים להיות עוד יותר “קמצנים”, ולקחת עוד פחות מקדמי בטיחות – העיקר שלא יכאב לכם הגב.

לקריאה נוספת – ציוד לשביל ישראל: מה לקחת, על מה לוותר וכל מה שחשוב לדעת

אוכל ומים

מומלץ לקחת מזון יבש (אורז, קוסקוס, שקיות מרקים) וכדומה – כאשר הכלל המנחה הוא כמה שיותר מזון בכמה שפחות נפח ומשקל. את המזון יש לצמצם לאריזות קטנות וקלות ככל האפשר (ללא אריזות זכוכית או פח), קופסאות שימורים – כבד ומיותר. כמובן שמומלץ לאכול את הפריטים הכבדים ראשונים ולתכנן כך שתסחבו אוכל בכמות קטנה (עד העצירה למילוי במקומות הרלוונטיים).

מנגד, קחו בחשבון שהמסלול עובר בעיקר ליד יישובים קטנים בהם קשה למצוא צרכנייה או מכולת, וגם אם יש, שעות הפתיחה לרוב מצומצמות ומגוון המוצרים מוגבל.

מבחינת מים – בימים עם מזג אוויר נעים יש לקחת בחשבון כ-4.5 ליטרים של מים לאדם ליום. בימים חמים במיוחד ניתן להגיע לצריכה של כ-7 ליטר מים, ולכן יש לקחת זאת בחשבון מבחינת כמות מים התחלתית או תכנון עצירה בנקודות מילוי).

הגעה

לרוב נהוג להתחיל את המסלול מחוף אכזיב שנמצא קצת צפונית לנהריה, סמוך ליישוב גשר הזיו שנמצא על כביש 4. ניתן להגיע לנהריה באוטובוס או ברכבת ומשם לקחת אוטובוס ליישוב, או לרדת באנדרטת יד לי”ד שהיא נקודת ההתחלה הרשמית של המסלול (ויכולה להיות מקום לינה נוח למי שרוצה לישון במקום ולהתחיל לצעוד מוקדם בבוקר).

למתחילים בכנרת, נהוג להגיע לאזור חוקוק או גינוסר, סמוך לשפך נחל עמוד (אשר נמצא בצפון-מערב הכנרת על כביש 90, מעט צפונה מצומת מגדל). לרוב הדבר יאלץ נסיעה לתחנה מרכזית טבריה ומעבר לקו האוטובוס המתאים.

ים אל ים – תכנון המסלול

אורכו המלא של המסע מים לים הוא כ-70 ק”מ. מדובר על מסלול מאתגר הכולל עליות וירידות תלולות והליכה בתוואי שטח לא פשוט, במיוחד למי שמתכנן על שינה בשטח (וסוחב ציוד בהתאם). למטיילים לא מנוסים מומלץ לבצע מספר טיולים קצרים יותר לפני ביצוע המסלול.

החלוקה המומלצת ביותר של המסע היא ל-4 ימים, והיא מאפשרת ליהנות ממנו במידה המרבית: לצעוד בקצב יחסית סביר, בלי יותר מדי לחץ, ולעצור לזמנים ארוכים בפינות החמד הרבות לאורך המסלול. מצד שני, ניתן לבצע את המסלול ב-3 ימי הליכה בלבד, רק רצוי לקחת בחשבון שמדובר על קצת מהיר יחסית שמתאים למטיילים מנוסים (ובכושר).

המסלול הוא רציף ולכן ניתן לבחור נקודות התחלה ועצירה לכל אורכו, בהתאם ליכולת והרצון של המטיילים. בהמשך אנו נציג הצעות לחלוקת המסלול ל-3 ו-4 ימים, אך כמובן שניתן לאלתר ולשנות את הקצב בהתאמה אישית.

החלק הראשון במסלול (מאכזיב ועד אזור עבדון) הוא מסלול הליכה מישורי וקל יחסית שעובר בעיקר בדרכי עפר בין מטעי הבננות והחממות שבאזור. הוא לא הכי מעניין, ולכן יש מטיילים שבוחרים לוותר עליו על מנת לקצר במעט את המסלול, במיוחד אם מחלקים אותו ל-3 ימים.

מסלול של 4 ימים

• יום 1: מחוף אכזיב, דרך נחל כזיב, עד היישוב אבירים (לינה בישוב) – כ-19 ק”מ.
• יום 2: מאבירים, דרך גשר אלקוש, לינה בחרבת חממה – כ-18 ק”מ.
• יום 3: מחרבת חממה, עליה לפסגת הר מירון וירידה בנחל עמוד עליון, לינה בעין כובס – כ-18 ק”מ.
• יום 4: מעין כובס, דרך נחל עמוד מרכזי ותחתון, עד לחופי הכנרת – כ-16 ק”מ.

מסלול של 3 ימים

• יום 1: מחוף אכזיב, דרך נחל כזיב, עד היישוב אבירים (לינה בישוב) – כ-19 ק”מ.
• יום 2: מאבירים, דרך גשר אלקוש, טיפוס להר מירון ולינה בחניון הפיתול – כ-28 ק”מ.
• יום 3: מחניון הפיתול בהר מירון, דרך נחל עמוד ועד לכנרת – כ-23 ק”מ.

לחילופין, מי שמוותר על החלק הראשון (מחוף אכזיב ועד עבדון) יכול לצמצם במעט את הימים הראשון והשני ולבצע את המסלול הבא:

• יום 1: מעין חרדלית (שתהיה בעצם נקודת ההתחלה של המסלול), עד חניון לילה גשר אלקוש – כ-21 ק”מ.
• יום 2: מגשר אלקוש, טיפוס להר מירון ולינה בחניון הפיתול – כ-18 ק”מ.
• יום 3: מחניון הפיתול בנחל עמוד, דרך נחל עמוד ועד לכנרת – כ-23 ק”מ.

נקודות מים ולינה במהלך המסלול

הנה טבלה המסדרת את נקודות מילוי המים וחניוני הלילה האפשריים לאורך המסלול – לרוב במקום בו יש חניון לילה תהיה גם אפשרות למלא מים.

מיקום	מים	לינה
אנדרטת יד לי”ד (רחבת דשא גדולה)	V	V
פארק גורן (עליה מנחל כזיב לגדה הצפונית – סטייה של כ-3 ק”מ מהמסלול)	V
חניון האורן (ליד מושב גורן)		V
אבירים (מחוץ לישוב)*	V	V
תחנת הדלק בגשר אלקוש	V
הישוב אלקוש (מים בברז ליד בית הכנסת של הישוב).	V	V
חרבת חוממה – חניון מוסדר של רשות הטבע והגנים.	V	V
חניון הפיתול ליד מירון.	V	V
הכניסה לשמורת נחל עמוד עליון (סטייה קצרה מהמסלול).	V
חניון נחל עמוד תיכון.		V
ברז באתר של מקורות (מצדו המערבי של המתחם יש ברז), מצפון לכביש 85.	V

*הלינה בשטחים הציבוריים של היישוב אבירים אסורה. היישוב הקים מקום למטיילים הנמצא קצת לפני הכניסה ליישוב (כמה מאות מטרים לכיוון היישוב אחרי סיום הטיפוס במסלול השחור שמוביל לכביש הגישה ליישוב). במקום ברזים למילוי מים ופחי זבל.

בנוסף, לאורך המסלול קיימים מספר מעיינות ונחלים זורמים בהם המים נקיים. נקודות מילוי מים מסודרות קיימות בצורה יחסית מסודרת לאורך המסלול ולכן זה לא לגמרי נחוץ – אבל קיימת האפשרות למלא מים מנחלים זורמים (ולא ממקורות מים עומדים!) ולטהר אותם בעזרת טבליות או פתרונות שונים לטיהור מים בשטח.

נקודות הצטיידות

כמו שכבר ציינו, לאורך המסלול אין יותר מדי אפשרויות להצטייד במזון:

• חנות נוחות בתחנת הדלק של גשר אלקוש (צומת חורפיש). קחו בחשבון שמדובר על חנות נוחות קטנה ולכן מבחר המצרכים אינו גדול במיוחד.
• מגשר אלקוש ניתן לעלות ליישוב חורפיש (זו סטייה מהמסלול של כ-5 ק”מ, כך שמומלץ לעשות זאת בעזרת טרמפ ולא ברגל).
• במכולת בישוב מירון (בסמוך לחניון הפיתול וחרבת שמע). מדובר על יישוב דתי ולכן לא רלוונטי בשבת.

טיפ נוסף: באופן אישי אני יכול להעיד שהצלחנו להזמין פיצה לחניון הפיתול בהר מירון, והיא הגיעה חמה וטעימה (ומבורכת במיוחד אחרי יומיים קשים בשטח). נסו את מזלכם – המספר זמין בגוגל.

ים אל ים – סיפור דרך

להלן תיאור מפורט יותר של המסלול. מניסיון אישי, יש חלקים במסלול בהם יש פיצול שבילים או שניתן לבחור בשתי אופציות – מומלץ להדפיס את המידע או לשמור בטלפון ולהשתמש במהלך המסע.

מאכזיב לאלקוש

מנקודת ההתחלה בחוף אכזיב (אנדרטת יד לי”ד), נמשיך עם השביל לכיוון היישוב גשר הזיו במזרח ונתקדם לאורך דרכי העפר החוצים את השדות והחממות עד שנגיע לצומת לפני היישוב עבדון. מהצומת, נפנה ימינה לכיוון נחל כזיב, ונוודא שהדרך הופכת מכביש לדרך עפר המסומנת בסימון שבילים ירוק.

נעבור ליד עין חרדלית (ולצד הנביעה נראה מתקן שאיבה של מקורות). עין חרדלית הוא מעיין הנובע בשמורת נחל כזיב, ומהווה מוקד משיכה פופולרי למטיילים רבים בימי הקיץ החמים. המסלול מתאים ביותר למשפחות לאור הקרבה של בריכת השכשוך הראשונה לחניית הרכבים, ולאור העובדה שהוא מאפשר הליכה בדרגת קושי קלה דרך מים רדודים. בימי חופש וסופי שבוע סביר שהמקום יהיה עמוס.

לקריאה נוספת על עין חרדלית.

נמשיך עם השביל ונעבור למרגלות המונפור – אתר עתיקות חביב ומומלץ לביקור, במידת מגבלות הזמן. ניתן להשאיר את התיקים בנחל ולעלות ימינה, דרומה, למבצר.

נמשיך עם השביל ונעבור דרך עין ברתות ומספר בריכות סלעיות נוספות. השביל ילך ויצטמצם מדרך עפר לשביל הליכה צר יחסית, עד שנגיע לעין טמיר, מעיין הנמצא קרוב למצפה הילה ויכול להוות נקודה מושלמת לעצירה ושכשוך. בצידה הדרומי של המעיין ישנה ניקבה שנחצבה על מנת להגביר את זרם הנביעה של המעיין. הכניסה אליה צרה (ולא מומלצת למי שסובל מפחד ממקומות סגורים), אבל בהמשך היא מתרחבת ומאפשרת הליכה בתוך המים. קחו בחשבון שבמקום חושך מוחלט ולכן מומלץ להצטייד בפנס (עדיף אחד עמיד למים). מצד שני, ההתקדמות היא ישרה עד לנקודה בה מסתובבים וחוזרים, כך שאין מקום לטעות.

נמשיך מזרחה מעין טמיר למשך כשלושה ק”מ עד שנגיע לפיצול שבילים עמו נמשיך שמאלה לשביל המסומן בשחור (במקום שלט המורה לכיוון אבירים). בנקודה זו השביל ממשיך בעלייה לא קלה ויחסית תלולה, עד היציאה מהנחל.

מהיציאה מהנחל יהיו לכם שתי אופציות: הראשונה, לפנות ימינה לכיוון הישוב אבירים (שם עשויה להיות נקודת חנייה ללילה, בכניסה ליישוב). לחילופין, ניתן להמשיך עם השביל כ-5 ק”מ נוספים לכיוון גשר אלקוש – נקודה בה חניון לילה נוסף – בהתאם לפירוט בהמשך.

מאבירים להר מירון

יצאנו מנחל כזיב, ואנחנו נמצאים בנקודה הנמצאת כחצי ק”מ צפון-מערבית מהיישוב אבירים. נמשיך ונרד בדרך עפר בהירה כ-300 מ’ עד ההגעה לשער החווה שבמקום, ממנו מתפצל שביל המסומן בסימון שבילים צהוב העוקף את היישוב. לאחר כקילומטר של הליכה עמו נגיע לחורבת זווית בה יש תצפיות יפות לנחל כזיב, מעלות והר מירון.

מהחורבה השביל ממשיך מזרחה, עוקף את אבירים ממזרח ויורד אל נחל זווית (בו הוא מתחבר לשביל ירוק). משם, ממשיך השביל ומתפתל בדרך עפר אל חורבת מורגות, וממנה עד לגשר “אלקוש” הנישא מעל לנחל כזיב (במקום נקודת חניה פוטנציאלית נוספת).

מפה, נמשיך בירידה עם השביל לכיוון מזרח לתוך ערוץ נחל כזיב, ונעבור בעין רטט (מעיין קטן המוקף צמחיית נחלים), עין טבעת (הדומה לו), עין זבול וגולת הכותרת של המסלול: עין חותם – מעיין הנובע בתוך מערה אליה ניתן להיכנס ולטבול בה (המים קפואים), לצד שוקת חיצונית גדולה ומרשימה.

נמשיך עם המסלול המסומן בירוק עד למפגש עם שביל המסומן באדום. מפה יש לנו החלטה לבצע: ניתן להמשיך בשביל הירוק דרך נחל מורן או להמשיך עם השביל המסומן באדום המוביל למסלול קצת קצר יותר העובר בנחל נריה. שני המסלולים מתחברים תוך קילומטרים בודדים לתוואי שביל ישראל בו נפנה ימינה (דרומה) ועמו נמשיך עד סיום מסלול “ים אל ים” בכנרת.

לצד תוואי שביל ישראל, המסלול ממשיך בשביל הפסגה של המירון, דרך חניון הפסגה (הכולל ברזי מים ומותר ללינת שטח). שלושה ק”מ לאחר מכן נגיע לפינה היפה עין זבד, מקום נפלא לקפה (לעתים יש מים במעיין).

מכאן השביל יורד בצורה צרה ותלולה יותר לכיוון מזרח, ואחרי כק”מ יש להמשיך במזלג השבילים ימינה. ירידה של 1.5 ק”מ מובילה אל מבנה מסתורי מאבני ענק, “כסא אליהו”, שלפי ההערכות הוא סוג של קבר קדום. סמוך אליו יוצא ימינה שביל קצר אל חורבת שמע, אליה מומלץ לקפוץ במידה ויש לכם את הזמן על מנת לראות את שרידי בית הכנסת העתיק. (לקריאה נוספת: על קטע 5 של שביל ישראל)

ירידה נוספת של חצי ק”מ תביא אותנו אל חניון הפיתול שנמצא למרגלות המירון ממזרח וקרוי על שם הפיתול בכביש 89 שסמוך אליו. בחניון יש ברז מים, והליכה קצרה מהקצה המערבי של החניון בשביל השחור תביא אתכם לקברו של רבי שמעון בר יוחאי.

נחל עמוד עד הכנרת

מפה השביל ממשיך לתוך נחל עמוד בצורה זהה לקטע 6 של שביל ישראל. מדובר על אחד המקטעים היפים והמהנים ביותר של השביל, הנעשה לצד מים זורמים, אפשרויות רחצה רבות ועצים גבוהים המספקים סביבה נעימה. מצד שני, מדובר על יום בכלל לא קל, הכולל עליות וירידות תלולות רבות.

כבר כתבנו על המסלול באריכות כחלק מתיאור שביל ישראל ולכן לא נחזור על כך. לקריאה נוספת על המסלול, מוזמנים להיכנס לתיאור הקטע.

קרוב לתחתית הנחל נחצה את כביש הגישה ליישוב חוקוק. נמשיך עם דרך עפר המסומנת בסימון שבילים כחול שתביא אותנו ליישוב גנוסר ולחוף ים כנרת. חשוב לזכור כי בשום שלב השביל אינו מגיע לקו המים, ובנקודה מסוימת (בהתאם להעדפות שלכם) יש לפנות ממנו שמאלה ולהתקדם לכיוון החופים.

מומלץ לבלות קצת בחוף (המלצה אישית – להעביר לילה רגוע). לאחר הרחצה ניתן לעלות על אחד האוטובוסים העוברים במקום ולהמשיך לתחנה מרכזית טבריה (ברוב המקרים), בדרככם חזרה לציוויליזציה!