שביל ישראל קטע 24 לוקח אותנו לטיול בנוף הררי ירוק בהרי ירושלים הכולל נוף מדהים, מעיינות נקבה ובריכות שכשוך, שרידי חקלאות הררית קדומה וקטע עירוני קצר בירושלים.
נקודת מוצא:
הכניסה לקיבוץ צובה, על כביש 395.
נקודת סיום:
חורבת חנות, על כביש 375, כ-1.5 ק”מ ממערב למושב מטע.
אורך המסלול:
כ-23 ק”מ.
תחבורה ציבורית:
בנקודת המוצא עוצר קו 183 מירושלים לצובה.
בכניסה למושב מטע, ממזרח לנקודת הסיום, עוצר קו 184 (ירושלים – מטע).
מים במהלך המסלול:
סטף – מסעדה וחנות מזכרות.
יד קנדי.
צור הדסה – בישוב.
בר גיורא – בישוב.
מטע – בישוב.
נק’ הצטיידות במהלך המסלול:
–
מלאכי שביל באזור:
צור הדסה – לינה באחד מגני הילדים במקום, שירותים ומקלחת, ניתן לבשל מחוץ למבנה. מתאים גם לקבוצות עד 30 איש. בתיאום מראש.
אירית הורוביץ – 054-7726308
שביל ישראל קטע 24 – תיאור המסלול
שביל ישראל קטע 24 מתחיל מנקודת הסיום של הקטע הקודם בכניסה לקיבוץ צובה, וממשיך לכיוון היציאה המזרחית של הקיבוץ, שלרוב סגורה לרכבים אבל אין בעיה לעבור בה רגלית. נמשיך עם כביש המטעים של הקיבוץ מזרחה עד שנגיע לתל צובה. מפה ניתן לבצע שתי סטיות קצרות מהשביל, בהתאם למסלולים המסומנים בשטח:
- צפונה, למסלול של כ-6 דקות לכיוון – אל עתיקות המבצר הצלבני בלמונט (“הר יפה” בצרפתית), אליו אסור להיכנס מטעמי בטיחות אבל בצדו המערבי תצפית יפה.
- מטה, למסלול של כ-5 דקות לכיוון, בהתאם לשילוט לכיוון “האלון העתיק” – פינת ישיבה חמודה ומוצלת לצדו של עץ זית מקסים.
מתל צובה נמשיך כקילומטר נוסף על הכביש הפנימי לכיוון מזרח, ואז נפנה דרומה אל ירידה של כ-300 מטר עד לדרך עפר. נמשיך לרדת איתה מטה, אך סטייה של 100 מטרים ימינה מהשביל תביא אותנו לעין צובה, פינה נחמדה בה מומלץ לעצור, לנוח ולשתות קפה קטן. אחרי שנחזור לדרך העפר, השביל ימשיך איתה דרך חורש יפה עד שיגיע לכיכר הסטף. נחצה את הכיכר מזרחה לכיוון רכב “גזלן” שלרוב פתוח. אם נרצה ברז מים, נמצא אותו כ-200 מטר מעלה, בחניון סטף עליון.
מכאן השביל יורד פחות מקילומטר אל מעיינות הסטף – אחד המקומות הפופולריים בהרי ירושלים. שני המעיינות הנובעים משקים מדרגות חקלאיות (טראסות), זכר לתרבות עברית בת אלפי שנים שכמעט ואבדה מן העולם. כאן מגדלים ממש כמו בני ישראל בשעתם גני ירק מושקים ובוסתנים שאינם דרושים השקייה – זית, שקד וגפן – המעניקים לנוף מראה ירוק ורענן במשך כל ימות השנה.
כעבור כקילומטר יש נקודת פיצול שבילים. שביל מסומן ירוק הולך דרך ואדי יוסוף המקסים אל עין חנדק, עין שריג, מעיינות רכס עמינדב וחורבת סעדים (לקריאה נוספת: שביל המעיינות). שביל ישראל ממשיך עם נחל שורק עד צומת כרם, ממשיך מצפון לכביש העולה לעין כרם.
מעין כרם השביל ממשיך על מדרכה בצדו השמאלי של הכביש לעין כרם קטע קצר, ולאחריו פונה שמאלה לדרך עפר אל “ואדי התימנים”. מן הואדי נעלה עם הערוץ עד שנראה את בתיה של שכונת עין כרם. נמשיך ונטפס דרך סימטה יפה הנקראת “מדרגות גן עדן” אל הרחוב המרכזי של השכונה. אם הגעתם בשעות הנכונות, מומלץ להינות מישיבה או הצטיידות באחד מבתי העסק המקומיים.
מכאן השביל ממשיך מזרחה, מטפס בין טרסות ושרידי בוסתנים אל מעל השכונה, ונמשיך עמו עד מדרגות אבן שאיתן נעלה לרחוב הנרייטה סאלד. לאחר חציית הכביש אל שכונת קרית מנחם נעבור דרך הרחובות איסלנד, ניקרגואה ופנמה אל פאתיה הדרומיים של ירושלים.
וזהו, מפה נצא מהעיר. השביל יורד דרומה, עובר ב”גן המקווה” וממשיך עד לנחל רפאים ומתפתל דרומה, מערבה ושוב דרומה. מעט לפני סוף הירידה נגיע לפינת חמד רטובה – עין לבן. יש כאן מערכת מדורגת ובה מספר מעיינות ובריכות. המעיין פופולרי מאד ועשוי להיות עמוס, בעיקר בסופי השבוע.
מהמעיין נמשיך כ-2 ק”מ לכיון דרום-מזרח במקביל למסילת הרכבת. השביל פונה פנייה קלה למעלה ומגיע אל עין אל בלד – בריכת מים נוספת המתאימה לשכשוך, והרבה פחות עמוסה מעין לבן.
מכאן שוב יורד השביל לדרום מזרח, פחות או יותר על אותו קו גובה מעל מסילת הרכבת, וממשיך כמעט 5 ק”מ במקביל לה, עד שחוצה אותה (במעבר תחתי) לכיוון דרום. נחצה דרך עפר מסומנת על מנת להתחיל קטע יפה ומוצל – נחל קובי, ועד פינת החמד עין קובי. הקרן הקיימת לישראל שיקמה את המדרגות החקלאיות ונטעה במקום עצי בוסתן ועצי חורש נוספים לאלה שגדלו בו. במקום גם חניון לרכב, שולחנות וספסלים לבילוי בטבע. אל הנקבה עצמה ניתן לרדת במדרגות נוחות, להרטיב רגליים במים, ולאמיצים קיימת האפשרות להמשיך בזחילה בניקבה יבשה עד לפיר ולסולם העולה בו.
מפה שביל ישראל ממשיך מערבה כ-5 ק”מ עד לנקודת הסיום של הקטע – אבל כמובן שלא חייבים להיצמד לגמרי לחלוקה הקיימת באתר.
