שביל ישראל קטע 28 לוקח אותנו לטיול בין גבעות מלאות נוף בצפון הנגב, אזורים חקלאיים ירוקים ופריחה נפלאה בחורף.
נקודת מוצא:
תל קשת, על כביש 40, כשישה ק”מ מדרום לקרית גת.
נקודת סיום:
צומת דביר, על כביש 40, כ-20 ק”מ מצפון לבאר שבע.
אורך המסלול:
כ-21 ק”מ.
תחבורה ציבורית:
בכביש הגישה למושב אחוזם, מצפון לנקודת המוצא, עוצרים קווי האוטובוס 369, 371 (תל אביב-ב”ש) ו-367 (ראשון לציון – ב”ש).
בצומת דביר, לד נקודת הסיום, עוצרים קווים 367 (ראשל”צ – ב”ש) ו-369 (ת”א – ב”ש).
מים במהלך המסלול:
–
נק’ הצטיידות במהלך המסלול:
נחל שקמה – חציית כביש 40 – במקום תחנת דלק וחנות yellow.
חוות פיליפ – דוכן המוכר שתיה, גבינות ופיתות טריות. כמו כן ניתן לישון ללא תשלום על הדשא, כולל שירותים, תאורה ושולחנות ישיבה.
מלאכי שביל באזור:
קיבוץ דביר – חדר למטיילים עד 6 אנשים, לינה, מקלחת, אפשרות לבישול בחדר, ישנה מכולת בקיבוץ להצטיידות, 10 ₪ תשלום סמלי – בתיאום מראש. אילנה לוין – 052-8105316
שביל ישראל קטע 28 – תיאור המסלול
שביל ישראל קטע 28 מתחיל בנקודת הסיום של הקטע הקודם סמוך לתל קשת, תל קטן בו נמצאו שרידי ישוב מתקופת הברונזה, ממנו ממשיך השביל מערבה בדרך ג’יפים המסומנת בסימון כחול. לאחר כ- 3 ק”מ על דרך הג’יפים, נרד ממנה דרומה בשביל המסומן באדום. לאחר כ-3 ק”מ נוספים נפנה שמאלה מן הדרך האדומה ולאחר מרחק קצר נגיע לנחל סד – יובל של נחל שקמה ואחד המסלולים היפים באזור. השביל עובר ממזרח לו ומעל הערוץ הצר של הנחל החותר בסלע ויוצר את אחד הקניונים הבודדים בצפון הנגב. בסוף החורף ותחילת האביב יש במקום זרימה של מים ופריחה נפלאה.
בקצהו של הקניון השביל ממשיך מזרחה על דרך הנוף הכחולה עד למרגלות גבעת תל נגילה – או בשמה המקורי תל אל-נג’ילה (תל העשב). בחפירות ארכיאולוגיות באתר נמצאו ממצאים מהתקופה הכלקוליתית (כ-5,000 שנה לפני זמננו) ועד התקופה הביזנטית.
מלבד חפירות אלו ניתן לראות במקום עוד מספר חפירות “פיראטיות”, שנעשו במקום בעקבות סיפור מיוחד מימי מלחמת העולם הראשונה: לחיילים בצבא העותמאני היה סכום כסף גדול במיוחד. מכיוון שבאותה נקודת זמן הצבא הבריטי התקדם צפונה – והם עצמם היו בנסיגה – החליטו העותמאנים לקבור את הכסף במקום שיהיה להם קל למצוא עם סיום הלחימה. עץ האשל הבודד בראש התל היה נקודה ברורה שקל למצוא ולכן הם בחרו בה. עד היום לא ידוע אם האוצר נמצא, או אם בכלל הוטמן כאן. מה שכן, בסופה שהייתה באיזור במרץ 2020 העץ קרס.
זוהי נקודה מומלצת לעצירה ואולי קפה קטן. הנוף מרשים – סביבת התל מוקפת בשדות חיטה , וביום טוב ניתן לראות את הר חברון במזרח ואת כל צפון הנגב ודרום מישור החוף.
מן התל, השביל יורד לכיוון צפון מזרח ומתעקל לדרום מזרח. לאחר שנחצה ערוץ קטן בו זורמים מים ונמשיך קצת מזרחה נגיע לסוללת הרכבת הטורקית הישנה (אותה ניתן לראות בתמונה הראשית של הפוסט הזה). זוהי נקודה נחמדה לעצירה נוספת, ומאחוריה היסטוריה רבה.
מפה השביל ממשיך מזרחה בקטע מוצל (סוף סוף) דרך חורשת קק”ל גדולה בין שמסילת הברזל לבין שמורת פורה. נמצא לרגע מאיזור העצים על מנת להתחבר לדרך הנוף הכחולה, רק כדי לעזוב אותה שוב וללכת בקטע הפורח והמוכר ביותר של האיזור – שמורת פורה. האיזור שופע מרבדי כלניות ושפע עצום של מיני צמחים ססגוניים, ועמוס במטיילים בסופי השבוע. התקופה הכי פורחת של האיזור היא בפברואר-מרץ.
בחניון הצמוד לכביש 40 ניתן למצוא בדרך כלל “גזלנים” למיניהם, וזוהי נקודה טובה להצטיידות והתרעננות. מפה נמשיך 3 ק”מ נוספים לכיוון דרום ואז נפנה שמאלה מתחת לכביש ונמשיך עם השביל דרומה. לאחר כ-6 ק”מ של הליכה השביל מתעקל מזרחה. למי שצריך, בנקודת העיקול ניתן לחתוך דרומה לכוון כביש 3255 (צומת דביר – להב) בה יש אלונית. נמשיך כ-5 ק”מ נוספים מזרחה עד שנעבור מצפון לקיבוץ דביר (לפעמים מופיע במפות כ-“דבירה”) ונגיע לבית הקברות שבכניסה לקיבוץ. כ-400 מטר נוספים ונגיע לצומת דביר, נקודת הסיום של הקטע.
לקריאה נוספת: דרום אדום ביער שוקדה ומירוץ הכלניות
