דרום אדום ביער שוקדה ומירוץ הכלניות

דרום אדום

לפני כשבוע יצא לי לרוץ במרוץ הכלניות כחלק מפסטיבל דרום אדום היוצא מחניון מרווה (מול קיבוץ עלומים), ולטייל לאחריו ביער שוקדה, בין פריחת הכלניות (והמוני עם ישראל). חשבתי שיהיה מעניין לרשום כמה רשמים למי שמעוניין לטייל במקום, לרוץ בשנה הבאה ובכללי ליהנות מהפסטיבל הנפלא הזה.

הסיפור שלנו מתחיל ביום שישי בבוקר, בו התעוררנו מוקדם במיוחד, ארזנו את נעלי הריצה, פק”ל קפה וקצת פחמימות להשלמת קלוריות ויצאנו לרוץ במירות הכלניות, כחלק מפסטיבל דרום אדום. המירוץ היה קצר במיוחד – 5 ק”מ בלבד (המקצים הארוכים יותר בוטלו לאור מזג האוויר) – ולאחריו יצאנו לפיקניק בשמורת שוקדה, אז אם בא לכם לקרוא על זה פשוט דלגו לפיסקה הבאה.

מירוץ הכלניות

לפי התוכנית של המירוץ, היו אמורים להיות ארבעה מסלולים מסומנים –

  • מסלול 2 ק”מ – מסלול עממי וקליל, העובר בשטח מישורי. מוצל ברובו.
  • מסלול 5 ק”מ – דרגת קושי קלה, מישורי ברובו עם מעט שיפועים.
  • מסלול 10 ק”מ ו-15 ק”מ – דרגת קושי בינונית עם מעט שיפועים, מוצל בחלקו.

לאור מזג האוויר שהיה בימים שלפני המירוץ (ניתן לראות בתמונות את כמויות הבוץ המטורפות), שני המקצים הארוכים יותר בוטלו. אז המסלול היה קצר, אבל גם ריצה קצרה בין שדות מוריקים, חורשות ומרבדי כלניות פורחים זו חוויה נעימה.

בנקודת ההתחלה והסיום של המירוץ היה קיר צילום ופודיום, מוזיקה מקפיצה וכמה דוכנים חמודים (איפור פנים, מיצים וכדומה). ועוד משהו נחמד – בשונה ממירוצים אחרים – במירוץ הכלניות ניתן לרוץ עם כלבים (עם רצועה ומחסום פה ע”פ החוק).

מנגד, מי שקצת התנסה במירוצים שכאלו מכיר את רמת הארגון הנדרשת. ולמרות שבסך הכל המירוץ היה מאורגן כהלכה (בהתאם לתנאים בשטח) אני חושב שיהיה מקום לשיפור. הערכה שהרצים קיבלו כללה חטיפי אנרגיה, חמצוואר, מעיל ניילון, פותחן ושקית שומרת חום – לדעתי קצת מאכזב למול מירוצים אחרים בהם נהוג לתת חולצה מנדפת ופינוקים שווים יותר.

אבל אנחנו לא אנשים חומריים בסך הכל, ואפשר לסכם את החוויה בתור משהו שאשמח לחזור עליו בשנה הבאה. הריצה עצמה נעשתה בין השדות הפורחים במסלול שאורכו 2.5 ק”מ, הלוך וחזור. אחלה אוויר, אחלה נוף ולגמרי חוויה שווה.

מירוץ הכלניות דרום אדום
ההגעה לנקודת הזינוק. ניתן לראות את הבוץ הרב
מתחם הזינוק למירוץ במרחק

פסטיבל דרום אדום

פסטיבל “דרום אדום” הוא אירוע הנערך מדי שנה במהלך חודשי פריחת הכלניות בצפון הנגב, מאמצע ינואר ועד סוף פברואר. בשנת 2007 נולד הרעיון לפסטיבל, מאחר שתושבי האזור הבינו כי מטיילים רבים מגיעים לצפון הנגב כדי לראות את פריחת הכלניות, אבל הם עושים את זה בצורה לא מאורגנת ואינם מכירים את המקומות המומלצים לטייל בהם או את שאר האטרקציות שהאזור מציע.

זהו פסטיבל המתבסס ברובו על תיירות כפרית המתפתחת באזור. הוא יוצר חיבורים בין חקלאות לתיירות ומציע לקהל המבקרים טיולים בחיק הטבע, סיורים חקלאיים, שוקי האיכרים ולינה כפרית. המשתתפים בפסטיבל יכולים לטייל באזור, לראות הופעות ולהשתתף בפעילויות לכל המשפחה. עמותת התיירות האזורית “שקמה בשור” היא העמותה האחראית על הפסטיבל ופעילה בכל עונות השנה.

יער שוקדה דרום אדום
מרבדי הכלניות ביער שוקדה (מקור: צחי אבנור)

הכלנית המצויה פורחת בעיקר במהלך החודשים דצמבר עד מרץ, ומשך חייה של כלנית בודדה הוא מספר שבועות. הפרח שכיח מאוד ברחבי הארץ וניתן למצוא אותו במגוון צבעים כמו ורוד, לבן, סגול וכחול. השכיח מכולם הוא כמובן הצבע האדום, שנותן לפסטיבל “דרום אדום” את שמו.

המקומות שבהם יש פריחה רבה של כלניות הם: באר מרווה, יער דבירה, יער שוקדה (ליד שוקדה), יער בארי, יער רעים, אור הנר, בתרונות רוחמה, שמורת פורה, ועוד. בתקופת הפריחה ניתן לראות במקומות אלו מרבדים גדולים של כלנית מצויה, המתפרשים על כל האזור.

שישי משפחתי ביער שוקדה

אז אחרי המירוץ נסענו ליער שוקדה. בין האקליפטוסים הענקיים שמרכיבים את היער היה ניתן לראות שדות אינסופיים של כלניות, והמון אדום בעיניים. הבעיה היחידה היא שהמקום היה מ-פ-ו-צ-ץ באנשים (ובצדק, מי לא רוצה לקפוץ ולראות את היופי הזה ביום שישי).

בתקופת הפסטיבל, במקום מוקם מתחם ענק של פעילויות: סדנאות יצירה של עסקים ואומנים מקומיים, הופעת קרקס, תאטרון רחוב, מסלול אופניים מודרך למשפחות ברחבי היער, מוזיקה, מתחמי ספורט (כמו כדורעף, פילאטיס וכדומה) וכמובן המון דוכני מזון.

אחרי שעמדנו בפקק כחצי שעה ומצאנו חניה – פרסנו את השמיכה, הוצאנו את הצידנית והכנו קפה חם. הפיקניק עצמו בין המרבדים האדומים האינסופיים היה נפלא, אם כי מומלץ להגיע באמצע שבוע או בשעות מוקדמות כדי להימנע מהעומס. בנוסף, שימו לב למזג האוויר. כשאנחנו היינו היה לא מעט בוץ במקום, אז מומלץ לבוא עם ביגוד ונעליים בהתאם.

כדי לראות את הלו”ז המלא של האירועים והפעילויות השונות מומלץ להיכנס לאתר הרשמי של שדות שקמה בשור.

יער שוקדה
ככה זה נראה – מצטער על איכות התמונה, צילמתי מהטלפון במהלך הריצה…

איך מגיעים ליער שוקדה: חניון הכלניות

נוסעים בכביש 25 ובצומת זמרת פונים דרומה לכביש הגישה למושב שוקדה (2422). ממשיכים כ-4 ק”מ ופונים ימינה לדרך נוף יער שוקדה לפי השילוט (הדרך מתאימה לכל רכב). לאחר 1.5 ק”מ מגיעים לחניוני הפיקניק בחניון הכלניות.

waze: דרך נוף יער שוקדה.