חמוקי ניצנה הן גבעות בהירות וחלקות בצורות משונות שנמצאות ממש על גבול מצרים, ומציעות טיול סוריאליסטי באחד מהאזורים המבודדים ביותר בישראל.
חמוקי ניצנה הוא השם שקיבל פארק סלעי קירטון טבעי בקרבת הגבול המצרי. הסלעים הלבנבנים, המעוגלים, המתפתלים והחלקים, נוצרו על ידי בלייה טבעית באופן שבו נראים ממש כמו “חמוקיים”.
אבל לפני שנדבר על המקום עצמו, כדאי להבין –
מה זה סלע קירטון?
קירטון הוא סלע משקע ביוכימי, פריך, לבן ונקבובי. מדובר על סלע הדומה לאבן גיר (ומורכב כמוה מהמינרל קלציט), אך בשונה ממנה הוא אינו בעל מבנה גבישי. הסלע נוצר משלדים גיריים של יצורים זעירים. היצורים הנפוצים בקירטון הם הקוקליטים (סוג של אצה היוצרת לוחות גיר דקים) והפורמיניפרים (סוג של יצור חד-תאי) – אשר שקעו בים בקצב של 1-2 מ”מ למאה שנה. שקיעה מסיבית של קירטון התחוללה באירופה, בחלקים נרחבים של אמריקה הצפונית ובמזרח התיכון במשך כ-30 מיליון שנה, בתקופה הקרויה קרטיקון עליון.
בשל היותו סלע רך וקל לחציבה ועיצוב, שימש הקירטון לכריית בתי מגורים ואבני בנייה שונות. בארץ ניתן לראות דוגמה לכך באזור מערות בית גוברין.
חמוקי ניצנה
חמוקי ניצנה הוא מקום הנמצא בפִּתְחת ניצנה – אזור השייך למועצה אזורית רמת נגב (ליד גבול מצרים, סמוך לקציעות) וכולל חמישה יישובים ומספר אתרים תיירותיים. חמשת היישובים הנמצאים בפתחת ניצנה הם קדש ברנע (נקראת גם ניצני סיני, כ-42 משפחות), עזוז (מצפה עזוז, כ-15 משפחות), כמהין (כ-35 משפחות), באר מלכה (כ-30 משפחות) וניצנה (כ-20 משפחות).
אל חמוקי ניצנה יש להגיע ברכב. אין שום דבר אחר באזור. ממגרש החנייה יוצא שביל קצר ומדופן באבנים, לעבר האתר שנקרא “חמוקי ניצנה” – אותו ריכוז של סלעי קירטון רך היוצרים צורות ייחודיות. במקום מגוון של גבעות קירטון קטנות וגדולות, בלי שביל מסודר, בלי סימוני שבילים, בלי גבולות. רק אתם, והטבע המרתק.
קחו בחשבון שהאזור סמוך לגבול עם מצרים, כך שמומלץ לא להגיע אליו לבד, ובשעות היום בלבד (אין לשהות באתר בשעות החשיכה). מומלץ לתכנן את הביקור לשעת בין ערביים, משהו כמו 15:00 ואילך – כדי לא להישרף בשמש, וליהנות ממלוא האפקט הויז’ואלי של המקום.
מסלול טיול מחמוקי ניצנה לחורשת ניצנה
אז נכון שאמרנו שאין כמעט שום דבר באזור – אבל זה לא לגמרי מדויק. המועצה האזורית השקיעה ויצרה מסלול טיול חביב (במסומן בסימון שבילים אדום) אשר מוביל מחמוקי ניצנה לחורשת ניצנה, דרך חלקו של הגן הלאומי ניצנה -במערבה של רמת הנגב.
מהחנייה נפנה לכיוון צפון, ונחצה את הכביש שעליו הגענו. נתחיל לצעוד על “שביל יוסי יפה”, שאותו נעזוב לאחר כ-300 מטרים, ונפנה לכיוון צפון מזרח. מפה, נתקדם במסלול העובר במגוון ואדיות מלאות צמחיית מדבר וטראסות עתיקות.
בחלקו האחרון של המסלול נעבור לצד פסלי נתיב השלום – פסל סביבתי, יצירתו של האמן דני קרוואן, העשוי ממאה עמודי אבן מלאכותיים, המזכירים במראם עמודים מהתקופה הביזנטית. טור העמודים, הניצבים במרחק של כ-30 מ’ זה מזה, מתחיל את דרכו ליד אנדרטת חטיבה 8 שלמרגלות תל ניצנה ועובר בקו ישר לגבול מצרים, סמוך למסוף ניצנה. בראש כל עמוד כתובה המילה שלום בשפה אחרת, המאפיינת את העמים השונים שעברו לאורך הדרך הקדומה העוברת בניצנה, מהשומרית והמצרית העתיקות ועד שפות ימינו – עברית, אנגלית וערבית.
איך מגיעים
נוסעים בכביש 211 לכיוון ניצנה, ובצומת ניצנה פונים דרומה (שמאלה), וחולפים על פני כפר הנוער. חולפים על פני שורת עמודים משני צידי הכביש (פסל נתיב השלום של דני קרוון), ורואים את תל העיר הנבטית ניצנה משמאל לכביש (גן לאומי ניצנה).
2 ק”מ לאחר צומת ניצנה, מופיע שלט הכוונה חום לכיוון “חמוקי ניצנה”. ניתן לחנות לצד הכביש, ואפשר לנסוע בדרך התחומה באבנים, כ-450 מ’ עד למגרש חנייה משולט. מרחבת החנייה יוצאת דרך משובשת קצרה לכיוון דרום (לא מתאימה לרכב פרטי). המשך הכביש לכיוון הגבול חסום, ולא ניתן לפספס את הפנייה.
בווייז: “חמוקי ניצנה”
במקום יש קליטה סלולרית. למרות שאין הרבה הליכה מרחבת החנייה ועד החמוקים עצמם, מומלץ להגיע עם נעלי הליכה נוחות, כובע, ומספיק מים.
